פסק-דין בתיק ת"א 27152-11-09

הנתבע 1 פגע במשאית שבבעלות התובע, וגרם לזה לנזקים. התובע תבע מאת הנתבעים פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות, אך קיימת ביניהם מחלוקת בשאלת הנזק.

כללי:

בעלי הדין וכלי הרכב:

1.         בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

1)            התובע היה הבעלים של משאית מ.ר. 5611115 עליה מורכבת משאבת בטון "להלן-"המשאית");

2)            הנתבע 1 היה הנהג בטרקטור מסוג שופל מ.ר. 356615 (להלן-"השופל");

3)            הנתבעת 2, חברת ביטוח הרשומה בישראל, ביטחה בביטוח רכוש את השימוש בשופל.

התאונה:

2.         ביום 4.9.07 נהג הנתבע 1 בשופל, ונסע במהירות רבה. תוך כדי נסיעתו, פגע השופל בחלק האחורי של המשאית, וגרם נזק למשאית, לרבות לסל המשאבה ולמערכת השאיבה. הנתבעים מודים באחריותם לתאונה, אך הם חולקים על הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה.

המחלוקת בשאלת הנזק:

3.         התובע פנה לשמאי הרכב אורי ניומן (להלן-"ניומן"), על מנת שיבדוק את המשאית ויעריך את עלות תיקון הנזקים שנגרמו למשאית. ביום 4.9.07, שהוא יום התאונה, בדק מר ניומן את המשאית במושב אחיסמך, מקום מגורי התובע, ובמוסך גולד בנתניה, אליו הועברה המשאית לתיקון. בבדיקתו מצא מר ניומן שסל משאבת הבטון, צילינדרים, אלפנט וצינור שוכב מלאים בבטון, כל הסל זז ממקומו ונמעך, קורות החיבור של הסל לרכב התעקמו ונסדקו. לא ניתן היה להוציא את הבטון מהסל וממערכת השאיבה, והבטון שהיה במשאבה ובסל התקשה, ולא ניתן היה להוציאו. מר ניומן העריך את נזקי של התובע בגין תיקון המשאית בסך 107,141 ש"ח לאחר ניכוי פחת בשיעור 50%, ובגין אבדן ימי עבודה את הסך 46,800 ש"ח, ובסה"כ 153,941 ש"ח.

4.         הנתבעים הגישו את חוות דעתו של שמאי הרכב מר שמוליק גולדשטיין (להלן-"גולדשטיין") אשר בדק את המשאית רק ביום 4.4.08, כ-7 חודשים לאחר התאונה ולאחר תיקון המשאית, והעריך את נזקי התובע בסך 11,017.42 ש"ח. מר גולדשטיין כתב בחוות דעתו כדלקמן:

"על פי תאור המקרה, בירור עם המבוטח, השמאי מר אורי נוימן, הצגת תמונות, בדיקת משאבת צד ג' - נמצא כי לסל הבטון לא נמצא כל תיעוד לפגיעה המצריכה להחליף את הסל או את מערכת שינוע הספקת הבטון. לדיברי המבוטח האירוע היתרחש בעת נסיעה במושב אחיסמך, ובנסיעה לא צריך להיות בטון במערכת. ואם המפעיל היה בדרך לפינוי שאריות הבטון מהמערכת וניגרמה פגיעה כמתואר - קיימת אפשרות חירום למילוט והוצאת שאריות הבטון עם החדרת מים למערכת ופינוי הבטון, ולא מאפשרים לבטון להתייבש.

נוסף, נמצא שהוחלף סל אחר חדיש יותר, אשר הצריך החלפת מיכללים נוספים מתאימים לסל שהוחלף."

בהתאם לחוות דעת של מר גולדשטיין, שילמה הנתבעת 2 לתובע את הסך 11,667 ש"ח.

5.         מאחר והתובע סבר שהשמאי גולדשטיין טעה בחוות דעתו, הגיש תביעה כנגד הנתבעים על הסך 156,340 ש"ח, לאחר שקיזז את הסכום ששילמה לו הנתבעת 2.

טענות הצדדים:

6.         כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעים אחראים לתאונה. המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת אודות הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה. מחלוקת זו של הצדדים מבוססת על המחלוקת שבין השמאי ניומן לבין השמאי גולדשטיין. התובע מסתמך על חוות דעתו של מר ניומן והנתבעים מסתמכים על חוות דעתו של מר גולדשטיין.

7.         מאחר ומדובר במחלוקת שמאים, הצעתי לצדדים לפנות לבוררות באיגוד השמאים, והצדדים הסכימו לכך. אלא שהבוררות לא יצאה את הפועל, והצדדים חזרו לבית המשפט לשמיעת ראיות. מטעם איגוד השמאים נשלחה לבית המשפט חוות דעת המתייחסת לשמאות של מר ניומן ולשמאות של מר גולדשטיין, אך שמאות זו אינה מהווה חומר ראיות בתיק זה. כבר בעת שמיעת הסיכומים אמרתי לצדדים, שמבחינתי, חוות הדעת של הבוררים הינה עדות שמיעה.